מסיכה חיים נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

החלטה

בפניי בקשות התובע לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש.

עובדות והליכים רלוונטיים:

ביום 17.5.06 הגיש התובע נגד שתי הנתבעות תביעת "נזקי גוף, תאונות דרכים" (תביעת פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, בגין תאונה מיום 4.8.04).

ביום 5.12.06 הגיש התובע "בקשה להארכת מועד למחיקה מחמת חוסר מעש", בה ביקש שהות של 6 חודשים בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש, לאור הסכמת הצדדים על מינוי מומחים וכדי לאפשר בדיקת התובע ע"י המומחים והוצאת חוות דעת.

ביום 18.12.06 החליט ביהמ"ש כך: "כמבוקש, אני מאריך המועד ב-90 ימים נוספים, ובהעדר החלטה אחרת תמחק התביעה מחוסר מעש."

ביום 27.5.07 נמחקה התביעה מחוסר מעש, כאשר בתיק ביהמ"ש מצויה הודעה בזו הלשון מאותו יום (ההדגשה במקור – א.כ.):

"הודעה לפי תקנה 156(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי

מאחר ולא ניתן כל טעם, תוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה לב"כ התובע, התובענה מחוקה."

ביום 20.7.09 הגיש התובע "בקשה למחיקת התביעה" בה נכתב כך:

"הצדדים מתכבדים להודיע לבית המשפט הנכבד, כי הגיעו להסכם פשרה ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להורות על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות וכן להורות על השבת האגרה לתובע."

ביום 6.8.09 החליט ביהמ"ש כך: "התובענה נמחקה מחוסר מעש עוד ב- 25.7.07".

ביום 11.4.10 הגיש התובע בקשה לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש. יצוין כי הבקשה שבנדון לא נתמכת בתצהיר.

ביום 12.4.10 נתתי החלטה בה קבעתי שנדרשת בנסיבות תגובת הנתבעות לבקשה שבנדון, והוריתי על העברת הבקשה לתגובת הנתבעות ועל העברת התגובה לתשובת התובע – 7 ימים לתגובה, ו-7 ימים לתשובה.

ביום 5.5.10 הגישו הנתבעות את תגובתן על הבקשה שבנדון, בה התנגדו לבקשה. יצוין כי גם תגובה זו לא נתמכה בכל תצהיר.

ביום 12.5.10 הוריתי לתובע להשיב על התגובה, בהתאם להחלטתי הנ"ל מיום 12.4.10.

ביום 25.7.11 הגיש התובע "בקשה לביטול מחיקת תביעה". גם בקשה זו הוגשה ללא כל תצהיר תומך.

דיון ומסקנות:

לאחר עיון בכל מסמכי התיק (הן תיק הנייר והן התיק האלקטרוני) ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי לקבוע שדין בקשות התובע לביטול מחיקת התביעה על הסף להידחות.

ראשית, התובע הגיש את כל בקשותיו לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש בניגוד לדין: הבקשות לא נתמכות בתצהירים, למרות שהן מתבססות על עובדות נטענות משמעויותיו, המתיימרות לתאר מגעים והסכמות בין הצדדים ואף פעולות כאלה ואחרות שנעשו בשטח, מחוץ לכותלי ולעיני ביהמ"ש.